שאלו אתכם פעם משהו והשבתם: "מממ…..תנו לי לחשוב על זה רגע?"
כדי לענות תשובות טובות ולחשוב על רעיון עד הסוף, אנחנו זקוקים למעט זמן.
תנועה במרחב הכיתה
יש מורים שמחלקים את חלל הכיתה באופן דמיוני לשני חלקים: החלק של המורה, עד לקו השולחנות הראשונים (הטריטוריה שלי), והחלק של הכיתה – כל השאר (הטריטוריה שלהם).
אין התנצלויות
לפעמים אנחנו מתנצלים בפני התלמידים שלנו. לא בכוונה. אבל כשאנחנו אומרים להם משפטים כמו:
- החומר שנלמד יהיה קצת משעמם
- משרד החינוך מאלץ אותנו ללמד את זה לבחינה
- זה טקסט קשה ומסובך אז אפרק לכם אותו לחלקים
בעצם אנחנו משדרים להם מסר סמוי שאומר: אתם לא באמת מסוגלים
מתחילים מהסוף
העולם מתחלק לשני סוגי מורות.
כששואלים מורות: מה מטרת השיעור שלך היום?
הסוג הראשון של המורות יענה בשטף ובאריכות.
הסוג השני יענה "אהההה…חשבתי להביא להם את החומר הזה והזה בתור התחלה ואז נראה איך זורמים"
אז זהו שלא. המשך קריאת הפוסט "מתחילים מהסוף"