בספר "שווה לך" שעוסק במוטיבציה, מספר דן אריאלי על שידת משחקים שקנה מאיקאה והרכיב לבדו. באופן פרדוקסלי, הטעויות בהרכבה, התסכולים וזמן העבודה הממושך רק הגבירו אצלו את המוטיבציה להצליח במשימה. לבסוף, כשסיים, הפכה השידה הזו לרהיט האהוב עליו בבית.

המשך קריאת הפוסט "יצירת מוטיבציה ללמידה"

שאלו אתכם פעם משהו והשבתם: "מממ…..תנו לי לחשוב על זה רגע?"
כדי לענות תשובות טובות ולחשוב על רעיון עד הסוף, אנחנו זקוקים למעט זמן.

המשך קריאת הפוסט "זמן המתנה"

יש מורים שמחלקים את חלל הכיתה באופן דמיוני לשני חלקים: החלק של המורה, עד לקו השולחנות הראשונים (הטריטוריה שלי), והחלק של הכיתה – כל השאר (הטריטוריה שלהם).

המשך קריאת הפוסט "תנועה במרחב הכיתה"

לפעמים אנחנו מתנצלים בפני התלמידים שלנו. לא בכוונה. אבל כשאנחנו אומרים להם משפטים כמו:

• החומר שנלמד יהיה קצת משעמם
• משרד החינוך מאלץ אותנו ללמד את זה לבחינה
• זה טקסט קשה ומסובך אז אפרק לכם אותו לחלקים

בעצם אנחנו משדרים להם מסר סמוי שאומר: אתם לא באמת מסוגלים

המשך קריאת הפוסט "אין התנצלויות"

העולם מתחלק לשני סוגי מורות.
כששואלים מורות: מה מטרת השיעור שלך היום?
הסוג הראשון של המורות יענה בשטף ובאריכות.
הסוג השני יענה "אהההה…חשבתי להביא להם את החומר הזה והזה בתור התחלה ואז נראה איך זורמים"
אז זהו שלא. המשך קריאת הפוסט "מתחילים מהסוף"